מזל טוב, את אחראית למניעת הטרדה מינית

כמו לשלוף קלף הפתעה במונופול, קיבלת הודעה בנוסח "ברכותיי, הנך ממונה כאחראית ארגונית למניעת הטרדה מינית".

מה זה אומר, לעזאזל?

זה אומר, שאת כנראה עובדת בארגון בו מועסקים מעל 25 עובדים:

החוק למניעת הטרדה מינית קובע, כי ארגון המעסיק יותר מ-25 עובדים מחוייב לקבוע תקנון למניעת הטרדה מינית אשר יפרט את דרכי הטיפול בתלונות בגין הטרדה.

שגיאה מקובלת מפרשת סעיף זה באופן בו מעסיק, המעסיק פחות מ-25 עובדים, רואה עצמו פטור ממינוי אחראי למניעת הטרדה מינית, ולא כך הוא. החוק אינו פוטר מעסיק כלשהו ממינוי אחראי ומבירור תלונות, ואף קובע, כי לעניין מעסיק המעסיק עשרה עובדים או פחות מכך בלבד, רשאי המעסיק (בדרך כלל בעל העסק) למנות את עצמו כאחראי ואז החובות החלות על אחראי לפי חוק חלות עליו בהתאם.

זה אומר, שאת אשה (או שלא), שאת בתפקיד "הולם" (או שלא) ושאין לך שום הכשרה לצורך העניין:

החוק קובע, כי יש להעדיף מינויין של נשים. בפועל, מעסיקים לא נוטים בהכרח למנות נשים (כעולה, למשל, מפסק הדין עב' 3857/02 פלונית נ. אלמוני). פרט לכך- קיימים ארגונים בהם מועסקת אשה אחת, או נשים בודדות בלבד דבר המקטין הסיכויים למינוי אשה לתפקיד אחראית על הטרדה מינית.

נטיית המעסיקים הנה למנות לתפקיד אשה מה"בכירות" או מאלה שמתפקידן מנותקות מ"פול" העובדים הכללי (למשל- עובדת במחלקת משאבי אנוש, עובדת בתחום ההדרכה). לרוב, האחראיות אינן בעלות השכלה פורמאלית רלבנטית כלשהי (אינן משפטניות ואינן עובדות סוציאליות) ופרט לקריאה עצמאית של החוק (במקרה הטוב) הן אינן עוברות הכשרה כלשהי לתפקידן.

העדר הכשרה מביא להבנה חלקית ושגויה של החוק, ובמקביל- לחוסר הבנה בסיסי של התנהלות קורבנות עבירות מין (דוגמא נפוצה לכך היא השאלה ששואלות אחראיות רבות בבואן לגבות תלונה: "מדוע שתקת זמן כה רב?". שאלה זו, סביר כי לא הייתה עולה, לו היו שומעות האחראיות את המושג "עדות כבושה" בהקשר של עבירות מין).

זה אומר, שלא קיבלת שום תוספת כספית ושום הקלות בתפקידך המקצועי:

כשמגיעה תלונה, קיימת ציפיה של המעסיק שהעובדת האחראית על מניעת הטרדה מינית, אשר כפופה לו, תמשיך לבצע את תפקידה הרגיל במלואו, ובצד כך תפעל לבירור התלונה. אחראיות רבות מביעות תרעומת על הצורך לבדוק התלונה ביעילות ומהירות כשבמקביל הן אינן מקבלות הקלה כלשהי בלוחות הזמנים העמוסים של עבודתן ובדרישות השוטפות מהן.

זה אומר, שיש לך תפקידים הקבועים בחוק:

למרות כל האמור לעיל, תפקידייך, כאחראית, קבועים בחוק, ואת מחוייבת בביצועם. חובותייך הינן קבלת תלונות, בירור תלונות, לרבות במקרה בו לא הוגשה תלונה והמידע על ההטרדה הגיע אלייך בדרך אחרת, מתן המלצות למעסיק ומתן ייעוץ, מידע והדרכה לעובדים.

אמנם, החוק אינו מאפשר הגשת תביעה נגד האחראית עצמה במקרה של תפקוד לקוי, אלא נגד המעסיק בלבד, ובית הדין לעבודה אף החליט בעבר לדחות על הסף תביעה שכזו, אך אין מניעה לכך שאדם שנגרמו לו נזקים כתוצאה מרשלנות האחראית בביצוע תפקידה, יפנה ויגיש תביעה אישית נגד האחראית.

אז מה כדאי לך לדעת?

  • רצוי, מומלץ והכרחי שתקראי את החוק למניעת הטרדה מינית, וגם את התקנות שקובעות את חובות המעסיק.
  • רצוי ומומלץ לעבור הכשרה מקצועית לתפקידך החדש. הכשרות כאלה נערכות, בין היתר, על ידי מרכזי הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית ברחבי הארץ.
  • זכרי, כי החוק מאפשר למעסיק למנות כאחראית על הטרדה מינית גורם חיצוני למקום העבודה עצמו, כמו עורך דין או עורכת דין הבקיאים בתחום. אל תהססי להציע פתרון שכזה למעסיק ככל שאת חשה שלא ניתנו לך כלים מספקים או מרחב פעולה מספק כדי למלא את תפקידך כהלכה.
  • אל תמתיני להגעתה של תלונה. בני שגרה ארגונית של מתן מידע בדבר הטרדה מינית ועסקי במניעתה של התופעה במקום העבודה. כמו כן, קראי את הוראות התקנות באשר לבירורה של התלונה ובני לך הליך תואם שיאפשר טיפול בתלונה עם הגעתה.
  • הסבירי למעסיק כי מניעתן של הטרדות מיניות, וטיפול יעיל בהן במקרה שאירעו, יגנו עליו מפני תביעות עתידיות, מפני ביקורת של משרד הכלכלה ויאפשרו לו לייצב תדמית של ארגון מודרני, שומר חוק ומעודד העדר אפליה בעבודה ושמירה על כבודם של עובדיו.